עיצוב שולחן יום הולדת סמי הכבאי

נעים מאוד, וברוכים הבאים (בעיקר הבאות, נכון?! ) לבלוג שלי!

את הפוסט הראשון אני בוחרת להקדיש ליום ההולדת של הבן שלי.

למה?!

כי הוא האור של חיי, זה שמתניע לי את המצברים ומרגש אותי הכי הכי בעולם, אז הכי מתבקש שהוא יהיה אורח הכבוד. כך גם תוכלו להכיר מעט ממני (היצירתיות, ההשקעה והשילוב המושלם בין העבודה שלי לבית), וגם תקבלו כמה טיפים ורעיונות לעיצוב יום הולדת שכזה (זוהי מטרתו של הבלוג- יצירה והשראה, ממני אליכם).

בכל שנה אני עורכת לו מסיבת יום הולדת קטנה ומושקעת, אבל השנה הייתה פה התרגשות שיא! הוא בן 3 והבין לגמרי את המשמעות של המסיבה שתיערך לכבודו, התעניין במוזמנים ( בכל יום הוסיף עוד כמה, כמו ההורים של החתן...) וקבע את הנושא.

אנחנו שומרים על אורח חיים ותזונה בריאים בבית ולכן מאוד חשוב לי להציע כיבוד הכי בריא שניתן, ועם זאת- לערוך שולחן צבעוני ומשגע, שלא יבייש אף לוח בפינטרסט.

תתפלאו, אבל זה לגמרי מצליח לי בכל שנה!

בקהל של ילדים מגיל שנה וחצי ועד 10, חוץ משניים שממש התעקשו להזעיף פנים ולחפש את הביסלי/במבה/מרשמלו- כולם כולם אכלו ונהנו!

כדי לעשות את זה מספיק מגרה ומפתה, חשוב כמובן להשקיע בנראות . העיצוב דורש השקעה, לא כלכלית בהכרח, אבל קצת מאמץ פיזי מהנה , שאפשר בהחלט להעביר לילדים (אם הם בגיל המתאים) ולהרוג על הדרך גם כמה שעות פנויות אחה"צ. רק לא לשכוח שהכל למענם ויש להם זכות בחירה , אחרת מה שווה כל ההשקעה :)

ככל שהשולחן יהיה יותר צבעוני ומלא , כך הוא ימשוך את הילדים להתקרב ולטעום.

בונוס נוסף שיש לשולחן כזה, שאינו מכיל חטיפים שרק ילדים רגילים לגרוס, הוא שלא צריך לערוך שולחן נפרד להורים! המזון הטעים והמזין מדבר גם אל המבוגרים (בינינו, הם יותר מתלהבים מהילדים...נכון?!), ככה הפוקוס נשאר על הילדים , כי לשם זה התכנסנו.

במקרה שלי, אני אוהבת לעשות הכל לבד, זה חלק מהכיף. לא אוהבת כלים חד פעמיים ממותגים ומעדיפה שהצבעוניות תגיע מכל מיני קישוטים או צעצועים שאוסיף לשולחן, כך גם ניתן לשמור על תקציב שפוי.

ככל שהילדים גדולים יותר, רצוי לתת להם חלק נכבד בהכנות וכמובן שכאן הכל נכתב מנקודת המבט שלי, לכל אחד ואחת העדפות ואילוצי לו"ז משלו/משלה.

אז מה היה לנו כאן?

את העיצוב הכתיב הנושא: סמי הכבאי. כמובן.

בחרתי בצבעוניות המתאימה: הרבה כתום-צהוב-אדום כצבע האש והכבאית וקצת כחול וצהוב כצבע המדים של סמי.

על השולחן הדבקתי בריסטולים שחורים.

גזרתי רצועות של נייר קרפ בצבעי להבה, הצמדתי לסרט ארוך עם שדכן והדבקתי כחצאית מסביב לשולחן.

הוספתי מעל הכל סרט ניילון שמשמש לסגירת זירות פשע :) והתחבר מצוין לצבעוניות.

הנחתי על השולחן צעצועים רלונטיים שהיו לנו בבית : כבאיות בגדלים שונים, מטף, קסדה, תיבת סמי ותחנת כיבוי מלגו.

לכולנו הרי יש בבית מיליון צעצועים מאותו נושא שהילדים מעריצים, וזאת הדרך הכי טובה להוסיף עניין וצבע לשולחן כשאין עוגת 3 קומות צבעונית שתמשוך את העין.

מודה שכשהגעתי לסרט שתלוי מעל השולחן, ממש נגמר לי הכוח, אז עשיתי לעצמי הנחות וסיימתי בספרה 3 ושני פונפונים מניירות קרפ.

בעבודה שלי, אני עורכת הפעלות יום הולדת יצירתיות ושקטות לבנות, אז להפעיל את הילדים הקטנים (בעיקר בנים, ואחרי יומיים של יצירה, בישול ואפייה), היה מעט מאתגר, אבל גם על החלק הזה ניצחתי ביד רמה.

התמקדתי במשחקי מים, באדיבות השמש המאוד חמה של אמצע היום. אבל זה כבר נושא לפוסט אחר....

ועכשיו לאוכל!!!

(קישורים למתכונים תמצאו בתחתית הפוסט)

שיפודי אבטיח ומלון - פורסים פרוסות בעובי של 1 ס"מ לפחות מהפרי, קורצים בקורצן עוגיות ונועצים על שיפודים (לא מומלץ ביום הולדת שבה כל האורחים פצפונים, השיפוד מסוכן).

הכנסתי מלבן קלקר מקופסת שואב האבק שעמדה במחסן, לתוך קופסת פח אדומה שמצאתי ברגע האחרון על השיש של אמי, כיסיתי בנייר כסף ונעצתי את השיפודים.

היה להיט , התחסלו תוך דקות. כדאי להכין ה-מון, העיקר בקיץ.

"סוכריות" בננה טבולה בשוקולד מריר איכותי וקוקוס.

וואוו, כל כך טעים!!

(אחד הסרבנים בלע צלחת וחצי, נשבעת)

פלטת ירקות חתוכים שסידרתי בצורת להבה (תגידו שהבנתם לבד מהתמונה שזאת הצורה, פליזז).

אפשר גם לשים בכוסות שקופים לפי צבעים.

התחסלה!!!

מאפינס פיצה מחומרים טובים. ממליצה להכין מיד לפני ההגשה, אחרת מתייבש והרבה פחות טעים (איפה היה הפוסט הזה כשאני הייתי בלחץ להכין יום לפני??).

קלחי תירס הם תמיד הצלחה אצל ילדים, עשיתי ריפיל לצלחת לפחות פעמיים.

פשטידת פסטה בטעם פיצה - זה החלק הכי פחות בריא כי הפסטה מקמח לבן, הוכנה ברגע האחרון ממתכון שאמא שלי שלפה מהראש, כי שתי מרוקאיות במטבח- תמיד בחרדה שהאוכל לא יספיק.

חומוס טרי שנקנה מחומוסייה איכותית (בעיקר למבוגרים) ורבעי פיתות מקמח מלא ליד, לניגוב.

כוסות עם צ'יפס אפוי - בישלתי תפו"א ובטטה במים , חצי בישול. פרסתי, ערבבתי עם שמן זית, פפריקה ומלח והכנסתי לתנור בחום גבוה על טורבו גריל. יצא קריספי ומשגע, אבל ממש ממש לא כדאי להכין מראש, אלא רק בעת ההגשה, אחרת הם הופכים לתפו"א אפוי של ערב שבת, שזה גם טעים, אבל פחות מלהיב בשביל הילדים.

בייגלה מחיטה מלאה , למען הילדים שממש לא מסוגלים להעביר את זה בלי חטיפים.

והעוגה!

העוגה בריאה , הכי בריאה שיש, מפתיעה וטעימה! היא יוצאת נמוכה ולא מושכת בעליל ומאחר שסיכמנו כבר שזילופים צבעוניים ובצק סוכר, לא בבית ספרנו - הוספתי קישוטים שישדרגו אותה.

הגבהתי אותה באמצעות ארגז עץ הפוך ומעמד עוגות חגיגי. הצמדתי לה מסביב סרט בד שעליו הדבקתי להבות גזורות מסול (חומר מעולה, קל, זול והכי דומה לבצק סוכר). הנחתי כבאית קטנה מהרפרטואר של החמוד ונעצתי דמות של סמי בפעולה, שגזרתי ממגזין שהיה בבית והדבקתי על שיפודים.